* המסלול באדיבות דב פוניו. לקריאה מורחבת ותיאור המסלול המלא, מומלץ לרכוש את הספר "מדריך למטייל בדרום מדבר יהודה" מאת דב פוניו.

לפני שיוצאים חשוב לדעת

אורך המסלול: 15 ק"מ
דרגת קושי: בינוני
מי שתייה: אין
סוג הטיול: מטיבי לכת
עונה מומלצת: אוקטובר-אפריל
צבע סימון: כחול
לא שמורת טבע
תחילת המסלול: ליד בית הספר הבדואי של פורעה
סיום המסלול: גשר נחל חימר כביש 258
סכנות מיוחדות: מחסור במי שתייה, שיטפון פתע בחורף, העדר קשר סלולרי.
בטחון, חילוץ: יש לחייג 100.
מגיל 7 ומעלה
אפשרויות נוספות: לעבור דרך גב קינה וקניון נחל קינה או לבחור בדרך לחירבת רדום.
הערות: מומלץ להגיע ברכב או הסעה עד בית הספר אל פורעה (יש כביש עד לשם).

תמצית המסלול

דרך עתיקה בעלת חשיבות היסטורית. חלקים מהנתיב הפכו בימינו לכבישים. על אחד מהם נגיע לבית הספר הבדואי ומשם נתחיל ללכת. השביל, המסומן כחול לכל אורכו, עובר ליד מצודות עוזה ורדום מעל גדות נחל קינה, בסמוך לשלושה בורות מים וקרוב לגב קינה. בגב יש מים במשך כל השנה (אולי מעין הנובע גם בזמננו). הנתיב יורד אל נחל קינה וממנו וממשיך אל נחל חימר. המסלול המתואר כאן מסתיים בכביש 258. דרך אדום ההסטורית המשיכה מעל גדת נחל חימר אל ים המלח, עברה ליד הר סדום ומשם לאדום. סביר להניח שהיו לה נתיבים משתנים בהתאם לגובה מפלס מי ים המלח, בו היו, כידוע למחקר הגאולוגי, תנודות עד כדי מאות מטרים במהלך ההיסטוריה.

פרטי הסביבה והמסלול הרגלי

מטיילים שיעדם גב קינה, נוהגים להגיע עם רכב עד קרבת חירבת עוזה. אם בוחרים מסלול הליכה שסיומו הרחק דרומה ולא משאירים רכב בראשית המסלול, אפשר להתחיל ללכת מבית הספר אל פורעה, אליו מגיע כביש שמסתעף דרומה מכביש 31, 2.6 ק"מ מצומת תל ערד. הכביש הזה נסלל מתקציב המדינה ב-2012. אף על פי כן הכביש, שאורכו 4 ק"מ, לא מופיע במפות 2013 של "החברה להגנת הטבע" ו- "שביל נט". תמוה, כמו גם העובדה ששביל ישראל הוסט בשנת 2004 מנתיבו בדרך אדום, בנימוק של "אישור מכרה פוספטים" על המסלול הנדון. בעת כתיבת שורות אלה, 10 שנים אחרי 2004, מכרה הפוספטים טרם אושר.
השביל הכחול – הוא "דרך אדום" – מוביל אותנו בדרך נוחה של 3 ק"מ אל חירבת עוזה.
המבצר נבנה ליד נחל קינה, מקור השם בשבט הקייני .הם לא היו משנים עשר השבטים, ובכל זאת התנחלו בזכות באזור. המלך שאול הזהיר אותם פן ייפגעו בעת מתקפתו על העמלק: "ויאמר שאול אל הקיני… ואתה עשיתה חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים" (שמואל א' פרק טו' פסוק ו').
דרך ראשית מחייבת אספקת מים לידה. מחברון ודרומה קיימים בורות מים רבים, הגם שלא ברורה שייכותם לדרך. אבל מתחת לגבעה עליה נבנה מבצר עוזה, נמצא מפעל מים בעל תכולה של 1000 מ"ק. בהמשך נמצא גב קינה, שאפילו בימינו אינו מתרוקן ממים. מפעל המים שליד הדרך מתחת לחירבת עוזה, כולל שלושה בורות. שניים מהם הינם אולם תת קרקעי גדול שנתמך עם קשתות. בורות אלה משמשים את בדואי הסביבה גם בימינו.
דרך אדום חוצה תחילה את פיתולי נחל קינה, אך בהמשך יוצאת מהערוץ ימינה כדי לעקוף את המפל הגדול והקניון בנחל. הדרך, שהיא בעצם שביל שיירות צר, עוברת על קו גובה רציף עד המעבר מתחת לחירבת רדום. לאחר מכן מתחיל מבנה מוכר של שביל ירידה מפותל אל אפיק נחל קינה עד התחברותו עם הערוץ. בהמשך שוב אין קשיי מעבר לגמלים (ובהתאמה לרוכבי אופניים).
כ-2 ק"מ לאחר הירידה לאפיק מתחבר משמאל נחל כנפן ומיד מימין נחל חימר. מכאן והלאה נחל חימר הוא הנתיב הראשי והשביל הופך בהדרגה לדרך של ממש .עוד 2 ק"מ גם נחל דימונה מצטרף ממערב, ואחרי 2.5 ק"מ נוספים אנו חוצים את כביש 258 ליד הגשר הרחב על נחל חימר.
"דרך אדום המקראית" ממשיכה מכאן לארץ אדום, משמע מעבר בסמוך להר סדום ועקיפת ים המלח מדרום. סיפורה של "דרך אדום המקראית" ארוך ומפותל. ראוי ללכת בנתיב ולחוש את משב רוח כנפי ההיסטוריה.