* המסלול באדיבות דב פוניו. לקריאה מורחבת ותיאור המסלול המלא, מומלץ לרכוש את הספר "מדריך למטייל בדרום מדבר יהודה" מאת דב פוניו.
לפני שיוצאים חשוב לדעת
- מסלול קל עד בינוני.
- מסלול מעגלי: 6 ק"מ. עד הבור הראשון: 2 ק"מ.
- אפשר כל השנה. בקיץ בשעות הקרירות.
- עד הבור הראשון אפילו לילדים מגיל 4.
- אין מי שתיה בדרך.
- צבע סימון עיקרי כחול. ראה מפה.
- לא שמורת טבע.
- בטחון, חילוץ: משטרת ערד: 08-9951222
- זהירות. הבורות עמוקים (6-7 מטר) ולא מגודרים.
תמצית המסלול
מסלול קצר עד בור המים הראשון, או מסלול מעגלי למאגורות רחמים ולנחל חסד.
מקצה רחוב חברון יוצא צפונה שביל מסומן כחול. אחרי 1 ק"מ הוא יורד לערוץ בו חצובים ארבעה בורות במרחקים קטנים זה מזה. השביל יוצא מהערוץ, עובר בקרבת בור חמישי ומסתיים במאגורות רחמים. ממאגורות רחמים חוזרים בנחל חסד אל הצד המזרחי של פארק ערד. יש כמה אפשרויות קיצור.
פרטי המסלול
נצא מקצה רחוב חברון צפונה ליד מחסום רכב, נעקוב אחרי סימון כחול, נחצה שטח מישורי ונצמד אל דרך קיימת. אחרי 220 מטר הדרך מסתעפת לשני צדדים. השביל ממשיך ישר, עולה אל גבעה מתונה ויורד לעמק שעד מהרה הופך לקניון בין דפנות של אבני צור (נ"צ 219036/575620). יורדים בערוץ 230 מטר ולפנינו הבור הראשון. אל הבור מובילה תעלה ברורה מדופנת גל אבנים. אחרי 250 מטר שוב שני בורות סמוכים. הראשון קבל את אספקת מימיו על ידי תעלת ניקוז משופעת מהגדה המערבית. לבור השני הופנו מי השטפונות מהערוץ עצמו על ידי סכר שנהרס בשיטפון אבל שרידיו קיימים. אותו שיטפון כנראה פתח מסלול זרימה חדש שמאלה. כך אפשר להסביר את הערמה הענקית של החומר הכרוי (קירטון בהיר) שכעת מונחת מעברו השני של הערוץ.
תעלת הטייה נוספת מובילה גם מהגדה הדרומית אל קצהו המשוער של הסכר. יש להדגיש שרוב התעלות להובלת מי הנגר אינן מתפקדות בימינו. זה מכבר חדלו לדאוג לתחזוקתן והן נפרצו על ידי זרמי מים וחדלו למלא את יעודן.
במרחק 180 מטר מהבור השלישי יש בור נוסף. גם כאן קיימת תעלת הטייה ברורה אבל פרוצה שאינה מתפקדת.
תוך כדי הטיול עד כה עברנו ליד ארבעה בורות מים. זה המקום לסיכום קצר: ניכר שהבורות תוכננו לפי תבנית אחידה. חפירתם החלה מתחתית ערוץ שצורתו V. החפירה התקדמה אנכית אל תוך שכבת הקירטון לדופן הערוץ בצורת אולם מלבני. החומר החפור נזרק כלפי הערוץ ותוך כדי כך נבנה קיר תמך מעוגל עם אבני צור למנוע חזרתו אל החפיר. הקיר יצר קונוס שהלך והתכנס כלפי מעלה. בסוף נותר פתח מרובע קטן, אליו הובלו מי נגר על ידי תעלות. בשיטת בניה זו קיבלו חלל מוצל שהיה מובדל מהערוץ על ידי כל החומר הכרוי מתוך אולם שעומקו אל תוך הקרקע הגיע ל10 מטרים ואף יותר, וגם פתח מורם 6-7 מטר גבוה מעל הערוץ.
יחידת חילוץ ערד ערכה לפני כמה שנים תרגילי הצלה, במהלכם ירדו אנשיה לתוך ארבעת הבורות שעומקם כאמור לעיל 6-7 מטרים, התמונות שצולמו מתוך הבורות מעידות על תהליך בנייתם ועל צורתם הזהה.
אחרי הבור הרביעי השביל יוצא מהערוץ ימינה ובמרחק 400 מטר נכנס לערוץ מקביל ממזרח. כאן נחפר בור בערוץ עצמו ולכן הוא נמצא בתהליך סתימה מתקדם. מכאן השביל שוב פונה צפונה ועובר אל הפרסה הרחבה של נחל דומיה. במרכז הפרסה מאגורת רחמים. (ראה תמונה)
מאגורת רחמים נבנתה על גדות נחל דומיה, ממש במרכז פניית פרסה של הנחל. זרם מים חזק של שיטפון משמעותי עשוי להזרק פנימה אל תוךהחלל שנוצר אחרי בניית קיר מאבני גזית מאסיביות. עובדה שכמעט כל שנה המאגורה מתמלאת במים, וגם אחרי מאות (או אלפי) שנים הקיר עדיין מחזיק מעמד. המים נספגים בקרקע אחרי כמה שבועות ומי התהום במקום מצמיחים יער צפוף של קנה.
נסקור כעת את מסלולי ההליכה האפשריים השונים:
- אפשר להגיע עד הבור הראשון ולחזור באותה הדרך. סך הכל טיול קליל, קצת יותר משני קילומטר. גם ילדים קטנים יהנו.
- אחרי הבור הרביעי השביל המסומן עובר את הערוץ ועולה בדופן המזרחי. מייד עם גמר העלייה פוגשים דרך רכב שעולה דרומה. דרך זו מובילה אל נקודת ההתחלה- מעגל של 4.5 ק"מ.
- אם בחרתם להגיע עד מאגורת רחמים, כדאי לחזור לאחר מכן בשביל המסומן אדום דרך נחל חסד. השביל חוזר לערד בצדו הדרומי של הפארק, מרחק קטן מההתחלה- מעגל של 6 ק"מ.
- הטיול דרך ארבעת הבורות ומאגורת רחמים יכול להיות חלק מטיול מקיף ערד. במקרה זה ממשיכים עם השביל האדום אל עבר כביש מצדה מערב (3199) ומשם הלאה- ראה מסלול 19.
מאגורת רחמים מוזכרת במפות עתיקות ולידה עוברת דרך. במפה בריטית טופוגרפית מ-1938 היא מכונה Harabet el Jeqme.
ריכוז כה גדול של מקורות מים מלאכותיים מעיד על דרישה מרובה של מים באזור. אפשר שדרישה זו נבעה מדרכים ראשיות שעברו בקרבת מקום.
קיימת מפה עתיקה יותר. היא אמינה למדי ונטולת מיסטיקה. השמות המוזכרים בה מציגים תמונה מעניינת על רצף של שמות במשך שנים רבות באזור זה.
בשנת 1841, בעקבות מסעו של Edward Robinson, שרטט הגיאוגרף הגרמני Kiepert את מפת ארץ ישראל, מפה מדוייקת למדי ובה שמות יישובי האזור כפי שהם קלטו מבדואי הסביבה (תוך התאמה לשמות היסטוריים). בין היתר מצוירת שם דרך ראשית מחברון להר סדום. מצורף כאן תרשים אותה דרך עם שמות המקומות לאורכה. רשימת השמות במפה, ליד השמות המוכרים לנו היום: El Chulil (חברון), Kurmul (כרמל), El Kureyeten (תל קריות), El Tayib (חירבת טוב), Rujeim Salameh (רוג'ום סלאמה), Es Zuweirah el Fokka (ראש זוהר), Es Zuweirah (מצד זוהר).
במפה מצויר גם המעבר הרגלי Ford דרך הקצה הרדוד של דרום ים המלח- בראשית המאה ה-19 היה מיעוט גשמים ומפלס הים היה נמוך.