* המסלול באדיבות דב פוניו. לקריאה מורחבת ותיאור המסלול המלא, מומלץ לרכוש את הספר "מדריך למטייל בדרום מדבר יהודה" מאת דב פוניו.

לפני שיוצאים חשוב לדעת

אורך המסלול: 3.5 ק"מ
דרגת קושי: קל
מי שתייה: אין
סוג הטיול: מסלול קל, שביל גמלים א-א, גם לאופניים
עונה מומלצת: אפשרי כל השנה. בקיץ בשעות הקרירות.
צבע סימון: ירוק, ממאגורת כידוד לכביש – אדום.
לא שמורת טבע
תחילת המסלול: מטיילת מואב, 50 מטר מזרחה מהפניה למצדה מערב.
סיום המסלול: כביש 31, 4.2 ק"מ לכיוון ים המלח מצומת ערד.
סכנות מיוחדות: נחל יעלים עלול לזרום בגשם. לא לחצות נתיב זרימה.
בטחון, חילוץ: יש לחייג 100.

תמצית המסלול

מסלול יפה זה (צבע ירוק, מס 7' במפת שבילי ערד) הוא המסלול הותיק במערכת שבילי ערד. קצר, נוח להליכה ומשמש מסלול מקדים לטיולים נוספים. מצפור גורני – 800 מטר מההתחלה – הוקם לזכרו של עפר גורני שגדל בערד ונספה בטיול מדריכי חוג סיירות. מהמצפור שביל ירידה מתון עד נחל יעלים, בו מאגורת כידוד המיוחדת. מהמאגורה דרך קצרה לכביש. קרוב למקום גם מאגורת יעלים והמבצר הרומי רוג'ום זוהר. השביל חלק מ-"סינגל בוקק" לאופניים.

פרטי הסביבה והמסלול הרגלי

קמר זוהר-כידוד הינו המבנה הגיאולוגי השולט של מזרח ערד. קמר בעל שיפוע משמעותי, אך יש בו גם שלוחות מתונות. מגבעת כידוד ברום 640 מטר עד למאגורת כידוד ברום 350 מטר המרחק הוא 3 ק"מ – היינו שיפוע ממוצע של %10. אין ספק שהשביל המסומן ירוק שיורד על גב השלוחה היה בשימוש רב מאז שנוודי המדבר הוליכו שיירות באזור זה.
טיולנו מתחיל בדרך הפונה ימינה מטיילת מואב. אנו צועדים בדרך רכב סלולה עם סימון ירוק באורך 800 מטר עד תחילת המדרון. בקצה הדרך משמאל כמה עצים נטועים סביב מתחם מוקף גדר וספסלים. זהו המצפור על שם עפר גורני ז"ל, בן ערד, אשר בהיותו מדריך בחוגי סיירות נהרג בתאונת טיול ומשפחתו החליטה להקים יד לזכרו. אכן מקום תצפית ראוי לספוג את רוח המדבר.
הדרך אחרי המצפור הופכת לשביל, הסימון נשאר ירוק. אנו ממשיכים ישר בשביל הירוק, שיורד במתינות דרום- מזרחה אל אפיק נחל יעלים. הוא מגיע לנחל ליד עץ שיטה ענק, שלפני כמה שנים שיטפון עז מוטט אותו לערוץ. שורשיו לא ניתקו והעץ חי עדיין.
אנו ממשיכים במורד נחל יעלים עוד 300 מטר, מקום שם הערוץ פונה חדות ימינה. בדופן השמאלי נחשף קיר לבן של סלע קירטון, בו חצבו הקדמונים מערה עמוקה לשם אגירת מים. נבנה גם סכר להכוונת זרמי השיטפונות לתוכה. אפשר היה לאגור שם כ-400 מ"ק מים. הסכר נהרס זה מכבר והמים אינם חודרים אל המאגורה, אבל אפשר בקלות להכנס לתוכה ולהתפעל, כיצד לפני אלפי שנים ידע האדם ליצור בעזרת כלי יד פרימיטיביים פרויקט בניה בסדר גודל כזה.
שביל מסומן אדום עובר מעל הגדה הדרומית של הנחל, אתו אפשר לצאת ימינה אל כביש 31, שעובר מדרום מעל ערוץ הנחל.
המאגורה מכונה "כידוד" למרות שהיא נמצאת בנחל יעלים ולמרות שבנחל כידוד המרוחק במרחק 3 ק"מ צפונה קיימת מאגורה שאפילו מתפקדת גם בימינו. הסיבה לחילופי השמות הינה הסטורית: שמה של מאגורת כידוד ניתן לפני שנים רבות על ידי הבדואים תושבי האזור- "חראבת אל כדאדה", אף על פי שלנחל עצמו קראו וואדי אום בידון – משמע "נחל יעלים".